אישה מורדת - מי הי? וכיצד מתייחסת אליה ההלכה והדין במשפט העיברי?
.מאמר זה יסביר את המושג הכל כך קשה כלפי האישה והעונש המיוחס לה.
אישה מורדת על פי ההלכה
על פי ההלכה היהודית,כאשר בני הזוג נישאים הם מתחייבים זה כלפי זה באמצעות חתימה על שטר הכתובה. שטר זה מהווה מעין חוזה בין בני הזוג, הבעל מתחייב לספר לאישה מזונות,ביגוד,והנעלה,קורת גג וכדו''. שנאמר "שארה כסותה ועונתה לא תגרע".
האישה מתחייבת לכבד את בעלה לקיים איתו חיי אישות ולבצע את עבודות הבית השוות כגון טיפול בילדים,בישול וניקיון הבית וכדומה.
אישה שאינה ממלאת את חובתה בהתאם לשטר הכתובה בדרך כלל הכוונה לאישה המסרבת לחויות חיי אישות עם בעלה, אישה שבגדה בבעלה או אישה שעזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת. מוגדרת בהלכה בתור "אישה מורדת".
למעשה קיימת הבחנה בין שני סוגי מרידה.
הבחנה זו מורכבת על פי ההלכות בבתי משפט (האזרחי והרבני).
שני סוגים:
1. בעינא ליה ומצערנא ליה. -דהיינו שהיא רוצה לצערו או להתנקם בו וכועסת עליו.
סוג זה גם כולל את האישה הרוצה להתגרש משום שנתנה עינה על אחר או מפני שהיא רוצה בכסף אותו
תוציא ממנו באמצעות הגירושין.( חזון-איש אה"ע ס''ו ק"ז אות ג'').
2. "מאוס עלי"-דהיינו שהוא נמאס עליה.
סוג 1:
הרוצה לצערו- בעינא ליה ומצערנא ליה
קיימות סיבות רבות אשר בעטיין אישה בורחת מבית בעלה ואין היא נחשבת למורדת.
כדוגמת אישה אשר ברחה מהבית מחמת שבעלה מציק לה,מביישה,משפילה וכדומה. וכן כאשר הוא מכה אותה או מאיים על חייה.וכן אם היא ברחה עם ילדיה מחמת אלימות הבעל כלפיהם. וכן כאשר הבעל כופה עליה לעבור על הדת כגון אי שמירת טהרת המשפחה וכדומה. וכן אם בעלה אינה זן ומפרנס אותה גם בכך אינה נחשבת כמורדת.
מצד שני אם היא מונעת חיי אישות מבעלה משום שהוא הרגיז אותה או את הוריה. העליב אותה או שלא התנהג כיאות וכדומה הרי היא מורדת.
*וכן אם במקרה הוא הכה אותה וכדומה ומחמת זה היא מונעת ממנו יחסי אישות יש לה דין מורדת.
*וכן אם עזבה את בית בעלה מחמת קרובים וידידים המסיתים אותה לעזוב הרי היא מורדת והבעל ייטול כל נכסים ויכפה גט בעל- כורחה.(הל'' אישות פי"ז בשם שו"ת מהר"ם ב"ר ברוך)
כללים:
1. אם האישה יצאה מן הבית בגלל מה שבעלה עשה או לא עשה בעבר במקום שאין חשש סביר על העתיד, יש לה דין מורדת.
2. אם הבעל מסכים לשנות את דרכו הרעה והאישה לא מסכימה לחזור לחיות אתו חיי- אישות בדרך כלל בית הדין יפסוק שיש לה דין מורדת.
בס"ד
תהליך לקביעת דין "מורדת" המפסידה את כתובתה.
בעבר היה בית הדין מזמין את האישה ומתרה בה שאם היא לא לחזור לבעלה היא תפסיד את כתובתה.
יש אומרים שהתראה במורדת היר רק כדי להפסיד את כתובתה, אבל כדי שיוכל לגרש אותה בעל כורחה או לשאת אישה נוספת אינה צריכה התראה.
אם היא לא חזרה בה ממרידתה בבעלה, היו מכריזים עליה בבתי-כנסיות ארבע שבתות רצופות שהיא מורדת בבעלה, על מנת לביישה ולאלצה לחזור לבעלה. אם עדיין לא חזרה בה, היו מזמינים אותה ולאלצה לחזור לבעלה. אם עדיין לא חזרה בה, לשכנעה לחזור בה.אם עדיין לא מסכימה לחזור בה,היו נותנים לה י"ב חודש לחזור בה.
תקופת הי"ב חודש מתחילה רק לאחר שנעשו לה כל משפטי המורדת: התראה, הכרזה, שוב התראה והמלכה.
כל עוד שבית הדין לא פסק עליה במפורש שהיא מורדת ושהיא תפסיד את כתובתה לאחר י"ב חודש,
אין תקופת הי"ב מתחילה
הכרזה בבית הכנסת אינה מהווה דרך מציאותית בימנו ואכן לא מקובל לנהוג כך אבל ההתראה נהוגה גם היום.בכרזת בית הדין כפסק דין שהיא מורדת היא במקום הכרזה.
אם בית הדין לא פוסק שעל הצד שהיא לא לחזור בה יהיה לה דין מורדת אין זה נחשב בכרזה.
אם לא חזרה אחרי י"ב חודש פוסקים עליה דין מורדת ובעלה יכול לדרוש מבית הדין לחייבה לקבל גט והיא הפסידה את כתובתה.אם חזרה בה במשך י"ב חודש לא הפסידה כלום מכתובתה.
דינה של מורדת הרוצה לצער את בעלה.
חכמים ז"ל תקנו כל מיני תקנות בעניין זה לטובת האישה ולמען קידום השלום. ואלה פרטי דיניה למעשה:
מזונות:
היא מפסידה את מזונותיה מיד וגם בלי התראה. הואיל ולא חיה איתו חיי אישות.
אם טענתה היא שבעלה מאוס עליה אפילו אם טענתה מוצדקת בוודאי אין לה מזונות במקרה שבעלה מציע לה להתגרש.טענה זו של הבעל מוצדקת והיא מפסידה את מזונותיה.
אם נתאלמנה תוך י"ב חודש יש לה זכות להיות ניזונה מעיזבון בעלה שזה תנאיט כתובה. ויש לה כתובה ותנאי כתובה עד תום הי"ב חודש.
כתובה
תוך זמן הי"ב חודש יכולה לחזור בה ממרידתה ולא תפסיד כתובתה.ולאחר תקופת הי"ב חודש יכול לגרש אותה בעל- כורחה בלי כתובה כלל.(שו"ת הרשב"א חלק א'')
אם מת הבעל תוך הי"ב חודש גובה כתובתה מהעיזבון.
אם אינה יכולה לחזור בה ממרידתה משום שחלתה והיא כעת אנוסה בזה- אי לה מזונות.
עם תום תקופת הי"ב חודש היא מפסידה כתובתה אוטומטית, ואסור לבני הזוג לשהות יחד על שהבעל כותב לה כתובה חדשה, והוא הדין למזונותיה.
תוך תקופת הי"ב חודש י שאומרים שיש תקנה מיוחדת לטובת האישה כדי לקדם את השלום ביניהם שאפילו אם מחלה על כתובתה אין מחילתה מחילה. ויש החולקים על כך.
בס"ד
גירושין על כורחה
אין להתיר לבעל לשאת אישה נוספת וגם לא לגרשה בעל כורחה, עד שנעשו בה כל דיני מורדת(התראה,הכרזה,שוב התראה,המלכה ושיהיו י"ב חודש)
בעניין תקופת הי"ב חודש רבו הפוסקים הסוברים שהבעל יכול לגרשה בעל כורחה אם הוא משם לה כתובתה.אבל יש בתי דין הנוהגים לפסוק שלא לגרשה אלא בהסכמתה ובתשלום כתובתה, ויש בתי דין שיאפשרו לן לשלם כתובתה ולגרשה תוך י"ב חודש.
פירות
במשך הי"ב חודש יש לבעל זכות לאכול פירות (רווחי) נכסיה הואיל וזה תנאי כתובה והיא זכאית לכתובה.(רא"ש כתובות סג:-סד)
ויש החולקים לאחר י"ב חודש אין לו זכות בפירות נכסיה הואיל ואין לה כתובה.(רא"ש).
אבל גם בזה יש חולקים ואומרים שאינו מפסיד את זכויותיו הבאות מתנאי כתובה בגלל שהיא מורדת והוא יורש אותה לכל הדעות.
דין רכושה של מורדת הרוצה לצערו
נכסי צאן ברזל, המיטלטלין הנמצאים אצלה הם שלה, והנמצאים אצל הבעל או אצל מישהו אחר הם שלו.
הבעל פטור מלפצותה על נזק הנגרם לנכסי צאן-ברזל היות והיא גרמה לגירושין.
מתנות ובגדים שקבלה מבעלה
מתנות, כגון תכשיטים שקבלה מבעלהחייבת היא להחחזיר לו. או הם או דמיהם.שהרי לא נתן אותם על דעת שתמרוד בו.(רמב"ם אישות פי"ד הי"ג)
צריכה להחזיר אפילו מנעל שברגליה ומטפחת שבראשה,אם בעלה קנה אותם בעבורה למלא את חובתו כלפיה שהיה חייב בכסותה.
יש הטוענים שהיא מחוייבת להחזיר את המתנות רק לאחר שבית הדים פסק שהיא אכן אישה מורדת
ויש האומרים שהיא חייבת להחזירם לו מיד כשמורדת בו.
בס"ד
סוג 2:
"מאוס עלי"
האישה צריכה לשכנע את בית הדין שבעלה באמת כל כך מאוס עליה עד כדי כי אין סיכוי שיחיו יחד.
כל שאומרת שבשום אופן אינה מוכנה להשלים אתו. דינה כטוענת "מאוס עלי", אף שלא אמרה מליםן אלה.(פד"רט''182,פד"רי"א94)
מה דינה?
-יש אומרים שכופים עליו לגרשה אבל לא פוסקים כך.
-יש אומרים שמבקשים ממנו לגרשה
-יש אומרים שאם יציע לגרשה ללא כתובה- נותנים לו עצה לגרשה מיד.
-יש הגורסים שהוא חייב לגרשה-אבל אין כופים עליו.
כתובתה
הטוענת "מאוס עלי" אינה צריכה את כל התהליך של התראות והכרזות אלא די אם קיבלה התראה פעם אחת שהיא תפסיד את כתובתה אם אינה תחזור לבעלה ונותנים לה י"ב חודש לחזור בה.
אם חזרה בה- לא מפסידה את כתובתה. ויש האומרים שטוענת "מאוס עלי" צריכה גם המלכה כמו כל מורדת.
הי"ב חודש שלה מתחילים משעת העמדתה בדין. ויש אומרים שמיד עם טענתה "מאוס עלי" איבדה כתובתה.
כפי הנהוג נותנים לה י"ב חודש ולא מחייבים אותה לחיות עם בעלה.
אין לבית הדין להשתדל ולשכנע לחזור בה על ידי הכרזות והתראות ולר לנסות להשכין שלום ביניהם שהרי יש איסור שתיבעל למי ששנוא עליה.(חידושי הרא"ה כתובות סג).
אם טענה "מאוס עלי" וגם תבעה כתובתה,יש האומרים שדינה כמורדת של"בעינא ליה ומצערנא ליה"
וצריכה הכרזה כמו כל מורדת.
נותנים לה י"ב חודש לטובתה שאם הוא מגרש אותה בתקופה זו יש לה כל זכויות כתובתה. אם הוא מגרש אותה לאחר י"ב חודש אין לה כתובה.
מזונות של הטוענת מאוס עלי.
אם יש לה טענה ברורה ומובנת מדוע בעלה מאוס עליה, לרוב פוסקים לה מזונות.
הואיל וחייב במזונותיה יש לו מעשה ידיה,ואם אינה עובדת כלל,יש לנכות ממזונותיה את שווי סכום שכר מלאכות הבית שאישה חייבת לבעלה ושאינה מקיימת אותם מאז שיצאה מביתו.
וזה רק במקרה והיא עזבה את הבית, אבל אם היא נשארת אתו בבית ומצערת אותו בהימנעות מחיי אישות מחמת שהוא מאוס עליה אין לה מזונות.(ריטב"א כתובות סג)
אם נתאלמנה בתקופת הי"ב חודש, יש לה זכות למזונות מעיזבון בעלה. משום שמזונות האלמנה הם "תנאי כתובה" ודינם ככתובה שאיננה מפסידה אותה עד תום הי"ב חודש.
אבל אם נתאלמנה לאחר תום הי"ב חודש אין לה מזונות מעיזבון בעלה.
בס"ד
דיני רכושה כשטוענת מאוס עלי
אם טענה "מאוס עלי" היא טענה ברורה ,לכשתתגרש היא תקבל את כל רכושה בחזרה.כולל נכסי מלוג ונכסי צאן-ברזל.
אם אין טענתה ברורה יש אומרים שגם אז אפילו אם הוא מסרב לגרשה- מוציאים ממנו את מה שהכניסה.
אבל יש אומרים שאם היא תפסה בנכסים, לא מוציאים אותם ממנה אבל אם לא תפסה לא מוציאים ממנו כלום.
כשמוציאים את הנדוניה ונכסי מלג שלה נוהגים לעשות זאת לפני ביצוע הגירושין.
אם טענתה "מאוס עלי" היא שקרית אין לה נכסי צאן ברזל כלל ואפילו נכסי צאן ברזל הנמצאים בידה חייבת לתת לבעלה.
את נכסי המלוג שלה היא מקבלת בחזרה, אפילו אם טענתה הייתה שקרית
אם מתה אפילו לאחר י"ב חודש של מרידתה, בעלה יורשה.
בביליוגרפיה:
הרב דוד קסל, מתוך מדריך השלם לתהליכי גירושין בבית הדין ובבית המשפט