לולא חג האהבה - ט"ו באב" המיוחצן והמתוקשר , לא היינו שמים לב אל החודש בלוח העברי שלנו - חודש אב.
את "ט"ו באב" ניכסנו לעצמנו כחג האהבה ומה עם שאר החודשים העבריים?
לולא חל חג האהבה, הלא הוא ט"ו באב... מישהוא היה יודע שאנו עכשיו בחודש אב?כולנו יודעים שעכשיו סוף יולי 2010. אך האם מישהוא מאיתנו חושב על עונות השנה הכל כך מושרשות במסורת שלנו ובארץ ישראל...?
אינני אשה דתית אך אני מחוברת בכל נימי נפשי אל עונות השנה והחגים הקשורים, במסורתנו.
חג הסוכות- חופש של שבוע מהעבודה או ימי עבודה קצרים בחול המועד סוכות, אפשר לנסוע לפסטיבל עכו...
חג הסוכות הלוא הוא "חג האסיף" - המועד בו אוספים את יתרת היבול, לקראת הסתיו ומכינים את האדמה לזריעת גידולי השנה הבאה.
מגילת "שיר השירים" קשורה לחג הסוכות.
האם מישהוא מעיין בדברי השירה הנפלאים הללו? האם אי פעם אמר גבר לבת זוגו :" הנך יפה רעייתי- עינייך יונים"....?
חג האסיף , עם התקווה לשנה חדשה וטובה שתעלה האדמה יבול טוב... מבחינה אנלוגית: משאלות ותקווה להצלחה שלנו בחברה, במשפחה, בקריירה...
חג הסוכות חל בחודש תשרי המתחיל את לוח השנה העברי שלנו.
חג הפסח- איזה כיף, חופשה ארוכה מבית הספר ולבטי ההורים מה עושים עם הילדים תקופה כה ארוכה... ושוב עולה הדיון לגבי חמץ בפרהסיה...
האם מישהו חושב על חג העומר? על החיטה הצומחת ומזהיבה בשדות, ריח האביב, ריח האדמה הלחה עדיין לאחר הגשם...?
חודש ניסן- ראש כל החודשים...
חג השבועות - הולכים לים, הטמפרטורות כבר נוחות, התחלת הקיץ, עוד יום וחצי של חופש מן העבודה.. אך מה עם חג הביכורים- חג הקציר?.
בקיבוצים, אנו עדים עדיין , לשמחתנו, לחגיגות הקציר.
יוצאים אל השדה, קהל עם רב עם הנשים והטף ותהלוכה של טרקטורים עם פירות הביכורים והתינוקות החדשים שנולדו השנה...
אנו רוצים להיות ככל העמים אך יש לנו מסורת כה יפה, כה עשירה בסממני הטבע והחקלאות בארץ, המשולבים בעונות השנה.
זוהי ארץ ישראל ולא רק "שתי גדות לירדן" וזכותנו על ארץ ישראל...מסורת עונות השנה והחגים הם "זכותנו על ארץ ישראל"
חודש אב בעיצומו של קיץ חם ולח, אך הוא נושק לחודש אלול שבו מתחילות לומר "סליחות" חלק מעדות ישראל.
חודש אלול על ספו של הסתיו -"הקיץ עבר החום הגדול, שנה החדשה באה לכול, רוחות מנשבות נודדות ציפורים, הולכים ובאים הימים הקרים" כמילות שיר הילדים הנפלא...כל כך נכון..
הציפייה החרישית , עם תקווה בלב, לשנה טובה - הציפייה של כל אחד ואחת מאיתנו ,עם עצמו, "בקטנה"...
זה חלק מאיכות חיינו, הערכים הללו שעלינו לשמר ולטפח כי "מותר האדם מן הבהמה.." יש מחזוריות בטבע ואנו צריכים להתחבר אליה מחדש, לצאת מדלת אמותינו , אמות המחשב והאינטרנט והודעות הס.מ.ס המנוכרות כל כך..
אז לקראת השנה החדשה, נניח מעט לחומרנות, נסיר את חסמי העיניים ונביט לצדדים: נעצור רגע להביט בשמיים, איך השמש המעריבה , מתקדמת בעקביות ושוקעת , כל יום מעט מוקדם יותר, נראה את פריחת החצבים בצידי הדרך וגם את להקות הציפורים הנודדות...
שתהיה לנו שנה של תכנים (ולא רק תוכנות...), ערכי מורשת (ולא רק הסטורית) ואז נהיה "עם סגולה" ומופת לכל העמים. שנה טובה
בת אמיתי