אז מה אני אעשה כשאהיה גדולה?

נכתב ע"י יעל אלון| צפיות: 25
(סיפורים אישיים)
מאז שאני זוכרת את עצמי אני מנסה לחשוב מה אני אהיה "כשאהיה גדולה" - מורה, שוטרת, מעצבת פנים, חוקרת ומה לא. .
מאז שאני זוכרת את עצמי אני מנסה לחשוב מה אני אהיה "כשאהיה גדולה" - מורה, שוטרת, מעצבת פנים, חוקרת ומה לא.

בכל שלב בחיים גיליתי עניין בדברים אחרים - חלקם דומים יותר וחלקם פחות, חלקם "נשיים" יותר וחלקם "גבריים".

כשהייתי צעירה (סביב גיל 10-12) חלמתי להיות מורה, להוות מודל לילדים, ללמד, לעזור להתפתח.

עם השנים השתנה החלום ורציתי להיות מעצבת פנים - מאוד אהבתי לשנות את החדר, לעצב מחדש, להזיז דברים, גם בבית.

לקראת גיל 18 נחשפתי לעולם הבטחון וחלמתי להיות שוטרת ואכן מאמצע תקופת השירות הצבאי ובמשך כמה שנים טובות כיוונתי את כל עיסוקי על מנת ולהגיע לזה.

למדתי קרימינולוגיה, התנדבתי ביחידות שונות במשטרה (מתמי"ד, ית"מ, בילוש נוער וכו'') ניסיתי להתגייס אבל בשל קשיים ומכשולים בירוקרטיים לא יצא הדבר לפועל.

במשך תקופה מסויימת אף עבדתי בתור חוקרת פרטית - דבר מעניין ומרתק בפני עצמו.

המשכתי את הדרך ובמשך קרוב ל- 4 שנים עבדתי בתחום של הכשרת מאבטחי אישיים.

תוך כדי ובמקביל התחלתי את לימודי האיפור המקצועי.

לאחר הלידה השתנו לי החלומות והותאמו יותר למציאות העכשוית.

בתור אמא אני כבר לא יכולה לעשות את אותם דברים - זה פשוט לא משתלב יחד.

ויצאתי לדרך חדשה - דרך של עצמאית.

הדרך כוללת לימודים במסלול של הנחיית קבוצות במכון אדלר - לימודים שמעשירים את עולמי ועוזרים לי בכל הפרמטרים בחיים - בינאישי, עבודה, אני עם עצמי ופשוט מהווים נקודת אור ושאיפה להמשך החיים.

הדרך לא קלה, מלאה מכשולים ואין ספור שבילים מפותלים ולעיתים אף לא ברורים.

אני עדיין לא יכולה להגיד שמצאתי ממש את הדרך אבל אני כן יכולה להגיד שאני יודעת באיזה דרך אני לא רוצה ללכת וכי השביל הולך ומתבהר מיום ליום.

אני מאמינה שכאשר הולכים בדרך צריך להסתכל על כל הסביבה, לקחת מכל האפשר כי הדברים שאנו אוספים בדרך משמשים אותנו במהלך חיינו.

ככל שמתקדמים וחוקרים, מגלים ועוברים ביותר שבילים, אוספים מידע וצוברים נסיון המראה שמולנו מתבהר, האופק ברור יותר ובהיר יותר.



בהצלחה לכל מי שמחפש את דרכו המקצועית בעולם.



יעל אלון בכר

m&h ייעוץ ארגוני ושיווקי



יש לך תגובה? אנחנו רוצים לקרוא אותה!

שמך: 


הכותרת: 


התגובה: 


עדיין אין תגובות למאמר... מה דעתך להיות הראשונ\ה?


מאמרים רלוונטיים:
שאיפה מעיפה מיום שבת אחה"צ
סיפורים אישיים | נכתב על ידי א.מ
יום שבת טיפוסי ללא מעש של ארבעה חבר''ה בשנות ה-20 המוקדמות לחייהם. ."מרוב צחוק כבר לא רואים את היער"
מכתב אישי לגלעד שליט בשם כל המדינה
סיפורים אישיים | נכתב על ידי שחר קלמי
זהו מכתב שמבטא את כל רגשי הכותב למצבו של גלעד ואת האמונה האמיתית והאופטימית לגבי שחרורו המיוחל
אנגליה - מכירת ציורים מדלת לדלת - "הבהלה לזהב" (המשך)
סיפורים אישיים | נכתב על ידי א.מ
המשך הסיפור על אותו ערב בשכונת הייזל גרוב בעיר טמוורת'' באנגליה: אני מול ההודית - שלב המכירה!
גברים גברים וגברים מוכר לא?
סיפורים אישיים | נכתב על ידי dona552
יש כל כך הרבה נושאים בעולם איכשהו זה ישמע בנאלי וצפוי אבל בכל זאת הרגיש לי שבאלי לדבר למי שמאוהב כי אולי רק הוא או היא מבינים..