ההתייחסות אל מקצוע עריכת הדין כאל פרקטיקה משולבת בתיאוריה.
.העולם החומרי של המשפט ולא התחום הוירטואלי
.
מהי פרסונה משפטית?
קיימים דגמים שונים של פרסונות משפטיות.
"פרסונה" = מסכה (ברומית).
השחקן הראשי בעריכת דין = עו"ד:
+ עו"ד בונה עצמו במשפט ויוצר "פרסונה עקבית" = הוא לא ממציא את עצמו כל פעם מחדש, אלא מעצב פרסונה שנבנית במהלך השנים.
+ הפרסונה של עו"ד -> כלי מאוד מרכזי לביצוע תפקידו. עו"ד עסוק בחתרנות בלתי נלאית כל העת.
+ עו"ד במשפט הפלילי -> מדובר בתחום יותר פרובקטיבי, תפקיד עוה"ד כשחקן הרבה יותר מרכזי ורחב.
+ תחום עריכת הדין -> ניתן בו גיוון רב של זהויות, כאשר הזהות מקדמת את בעל המקצוע ורלוונטית למקצועו. זהו חלון בחברה מודרנית שהוא נדיר ואינו קיים בתחום אחר.
התחום "הגנטי" של עורכי-דין:
+ בדקו קשרים גנטיים של עו"ד בתחום הפלילי, קרי אב-בן או נכדים של ועו"ד שנושאים את "המטען הגנטי" של אביהם או סבם.
+ בדקו עצים של התמחויות אצל עו"ד - מבטא תפיסה של עו"ד במשפט, מגלמים את היכולת המשוערת של עצמו לזכות במשפט.
הטענה: לעו"ד יש חירות לעצב את אישיותו, כך שמחד הוא יעמוד בתנאים הבסיסיים של עו"ד ומאידך יוכל לעצב סוג של אימפרוביזציה על תפקידיו.
עו"ד, בניגוד לאנשי מקצוע אחרים, יש לו מרחב רב לעצב את אישיותו, אך הוא גם מוגבל מאוד בכל מיני תנאים (כללי עוה"ד, כללי התנהגות ולבוש באולם ביהמ"ש, קוד אתיקה ועוד).
3 תחומים עיקריים:
1) פסיכולוגיה-פסיכיאטריה ממקום פרודיני -> האופן שבו אנו עושים שימוש במודע ובתת-מודע.
2) אקסטנציאליזם פמנולוגי -> מסתכל על תופעות כמנותקות ממושג הנפש.
3) סוציולוגיה -> ספר של גופמן: "הצגת האני בחיי היומיום".
אבחנה בין הפרסונה של עו"ד אזרחיים לעו"ד פליליים:
מדוע עו"ד אזרחיים שומרים על פרסונה יותר אחידה, סולידית וקבועה?
1) יש קשר בין הפרסונה המשפטית לבין הלקוחות שעו"ד מייצג - עו"ד מנסה לממש את הפנטזיה של הלקוח שלו, כאשר הפנטזיה של איש עסקים למשל תהיה יותר סולידית מהפנטזיה של עבריין (ההנחה היא שבמקרה של איש עסקים עו"ד יצטרך לשחק יותר לפי הכללים על מנת להצליח ואצל עבריין בדיוק להפך).
קיימים קווי דמיון רבים בין עו"ד לעבריין -> עוה"ד הוא נציגו של העבריין, הוא מתאר באופן רטורי את מעשי העבריין, יש פה יחסי סובלימציה.
2) עו"ד פלילי - צריך לשווק את התכונות שלו במהירות, צריך למכור מהר את "האגרסיביות" שלו. עו"ד פליליים הם יותר כמו "מספרי סיפורים", הם בד"כ "זאבים בודדים", עצמאיים בשטח.
עו"ד אזרחי - אינו צריך לשווק מיד את האגרסיביות שלו, יש לו "פתיל" יותר ארוך.
3) אופי המוסד בו עובד עו"ד:
במשרדים פליליים - משרדים קטנים, כמעט ואין אף פעם שותפים אלא רק שכירים.
במשרדים אזרחיים - מדרשים גדולים, מספר שותפים והרבה שכירים, יש קוד התנהגות ולבוש.
מסקנה: המאפיינים הללו משפיעים ומעצבים סוג של אישיות ופרסונה.